|
המרכיבים העקריים של המערכת, תכונותיהם ותפקידיהם.
מערך לווינים
תפקיד הלווינים לשמש נקודות ציון,שמקומן ידוע, וביחס למקומן ימצא מקלט ה-GPS את מקומו, בכל עת ובכל מקום על כדור הארץ ומעליו. הלווינים משדרים מידע על גלי רדיו לכוון כדור הארץ לאזור שמתחת למסלולם .
שעונים אטומיים
פתוח שעונים מדויקים, שמאפשרים מדידת חלקים קטנים מאד של שניה, עד מעל ל-9 מקומות אחרי הנקודה העשרונית, הוא זה שמאפשר הגדרה מדוייקת של מקום הלווין במסלולו והטוח אל נקודות על כדור הארץ. השעונים מכונים "אטומיים" משום שקצב התנודות שממנו מקבלים את יחידות המדידה, מתקבל מספירת שנויים מחזוריים בקרינה הנפלטת ממתכות צסיום או רובידיום, שלהן תכונות מיוחדות לצורך זה. המבנה של השעון האטומי אינו קשה להבנה; אך העקרון הפיזיקלי שמסביר אותו חורג מתחום הידע הדרוש כאן. המדידה המדויקת של חלקי שניה דרושה משום שרוצים לנצל את גלי הרדיו למדידת מרחקים עד לדיוק של מטרים בודדים, וכידוע גלי הרדיו נעים במהירות האור שהיא 300.000 ק"מ בשניה.
שיטת שדור והעברת מידע ספרתי המכונה PSEUDO RANDOM NOISE MODULATION
פותחה שיטת שדור וקליטה שמאפשרת לכל הלווינים שבמערכת לשדר את נתוני הזהוי שלהם ומקומם, בה בעת, ועל אותו תדר שדור; ובכך לאפשר להרבה משתמשים ( מקלטים) על כדור הארץ , בכל מקום וללא כוונון, לקלוט רק את הלווינים שמהם יופק האתר. בתוך גל הרדיו שמשודר מהלווינים נמצא קוד , הכוונה היא ששנוים ברמות מתח מייצגות 'מספר אישי' של הלווין. הקוד מכונה PSEUDO RANDOM CODE והוא כמו "מפתח" שהמקלט מנסה להתאים לאחד מכמה "מנעולים" שנמצאים בתוכו. המקלט מביא את ה"מנעולים" שהוא מייצר ,על סמך נתונים שצבורים בזכרונו, לנקודת בקורת עד לקבלת התאמה. תאור מדויק של השיטה חורג מתחום הידע הדרוש למפעיל מקלט ה-GPS (ראה תרשים בהמשך).
פתוח בתחום אלקטרוניקה של המחשבים רבוי המשימות, המהירות והדיוק שיכול לבצע מקלט ה-GPS מתאפשר כתוצאה של מזעור מעבדי- נתונים, הגדלת נפח הזכרון, הגדלת מהירות תנועת הנתונים ופתוח תוכנות יותר עצמאיות ויותר פשוטות למשתמש, ועוד פתוח שיטות ממשק ממכשור אחר באתחול עצמי (חבור למצפן, מכ"מ, מד-דרך, מד-עומק וכו').
יחידות השליטה במערכת
יחידות השליטה של המערכת הן מתקנים של משרד ההגנה של ארה"ב , ובאמצעותן מופעלים הלווינים, מבוצעים שנויים ותיקונים במסלולם ובשדוריהם. הפקוד על הלווינים מבוצע מהקרקע עלידי תקשורת רדיו בערוצים מיוחדים לכך, ובהוראות למחשב שבלווין, שבהמשך מפעיל את המכלולים האחרים. עדכונים על זמינות הלווינים נתן לקלוט במקלט המכונה NAVTEX.
איך מסודרים הלווינים לצורך כסוי עולמי?
כ-27 לווינים הוכנסו ל-6 מסלולים , כך שבכל מסלול נעים כ-4 לווינים, וכל מסלול נטוי ב-55 מעלות למשנהו. כך נוצר מצב שלמקלטים על כדור הארץ ימצאו 4 לווינים זמינים רוב הזמן. המספרים אינם קבועים משום שהמערכת נמצאת בפתוח מתמשך, ועוד משום שאורך החיים של הלווינים נע בין 5 ל-7 שנים , ואז יש להחליפם בגלל דעיכת מקור החשמל שלהם. כאן חשוב למי שמפעיל מקלט, שידע, שאין רציפות מוחלטת בקליטת שדורי הלווינים, וקיים במקלטים תפריט המציג את מספר הלווינים הנקלטים ואיכות הקליטה של כל אחד מהם. עוד חשוב לדעת, שיחס הקרבה בין הלווינים הנקלטים עלול להשפיע על הדיוק של הפקת האתר.
הלווינים נעים בגובה 20.000 ק"מ ומסלוליהם מסודרים כך שבכל מקום על כדור הארץ יקלטו לפחות 4 מהם בכל עת. כך מתקבל 'כיסוי עולמי' - GLOBAL POSITIONING .
איך מזהה מקלט ה-GPS את מספר הלווינים הדרוש להפקת האתר?
כפי שצויין בעקרון הפקת האתר, לכלי שיט, דרושים לפחות 2 לווינים ולכלי טיס 3 לווינים,
אך זה מספק רק להצגת העקרון הגיאומטרי (ראה תרשים). נבחן את הדרישות והפתרונות שנתנו להן.
1. הפרט החשוב בזהוי לווין כל שהוא, הוא חשוב המרחק , שבינו ובין המקלט, משום שזה אומר למקלט
שהוא נמצא בנקודה כל שהיא על מעטפת כדור שמחוגו הוא המרחק ביניהם. כדי לחשב את המרחק נדרש המקלט
לזהות קוד מיוחד ללוין, שמשודר על גל רדיו. וזה מעלה שתי בעיות בצד המקלט: האחת, מהירות גלי הרדיו היא
300.000 ק"מ בשניה, ובמהירות כזו נדרש המקלט לחשב את הזמן הקצר שחלף מרגע שדור הלווין ועד לקליטה.
הכפלת הזמן שנמדד במהירות גלי הרדיו תתן את המרחק. לצורך זה דרוש שעון מדוייק מאד. שעון כזה
הוא מה שמכונה "שעון אטומי".
שעון כזה מקבל את הקצב המדויק לפעולתו ממכלול מיוחד המכונה מתנד ( OSCILLATOR ) של אטום צסיום או רובידיום
(שתיהן מתכות עם תכונות מיוחדות).
שעון כזה הואיקר מאד וגדול בנפחו. לא מעשי
להתקין שעון
כזה בכל
מקלט GPS , לכן הותקנו שעונים כאלה רק בצדהלווינים, ואילו במקלטים על כדור הארץ קיים שעון
2. גביש מהסוג שמקובל בשעוני יד; אך, שעון זה מתעדכן ברציפות
על ידי השעונים האטומים שבלווין, דרושה לכך קליטה של לווין נוסף - לצורך תקון הפרשי זמנים. לכן דרושים לפחות 3 לווינים לכלי שיט
ולפחות 4 לכלי טיס. הבעיה השניה היא שקליטת 3 ויותר לווינים בו בזמן, וזהוי "אישי" של כל אחד מהם, אינה יכולה להתקיים, בפשטות,
על ערוץ
תקשורת יחיד לכל המקלטים
שמפוזרים אצל המשתמשים השונים. לכן פותחה שיטת שדור מיוחדת המכונה PSEUDO RANDOM NOISE MODULATION (במקלטים היא מופיעה בקצור PRN ). השיטה פותרת הן את בעית זהוי כל לווין בנפרד, והן את בעית עדכון השעון בכל מקלט; ובכך פותרת גם בעיה שלישית של פשטות המקלט, בזה שאינו נדרש לקלוט מספר רב של ערוצים. השיטה מבוססת על שידור קוד ספרתי המכונה "PSEUDO RANDOM CODE ". באופן כללי המקלט מכיל בזכרון את קוד הזהוי של כל לווין ומתבצעת בו השוואה מחזורית עם כל השדורים הנקלטים עד להשגת זהות עם הזכרון ומציאת הפרש הזמן. להמחשה מובא תרשים דוגמה וצריך להתיחס אליו כאילו "מנסה" המקלט בעזרת צרור מפתחות לפתוח מספר מנעולים, שהם הלווינים הנקלטים באותה עת.

באותה דרגת חשיבות של זהוי הלווין חשוב שהלווין ינוע במסלול יציב, לא יסטה ממסלולו ויופיע
בכל נקודה על מסלולו במחזוריות מדוייקת. זאת משום שעצם מקומו הוא חלק מזהויו, ומקומו, הצפוי בכל רגע, נמצא
בזכרון המקלט ומשמש בסיס לאתורו. לשם כך הוכנסו הלווינים למסלולים בגובה של כ- 20.000 ק"מ מעל כדור הארץ,
כשזה נמצא מתאים להקטנת השפעת כח המשיכה של כדור הארץ וגם למניעת שבושים בשדורי הלווינים כתוצאה
משדורים אחרים. עם זאת, משקל כל לווין יכול להגיע ל-840 ק"ג וישנה השפעה של כח המשיכה של כדור הארץ,
ולכן ישנו מרכז שליטה על הלווינים שמבצע, ביחד עם משימות אחרות, מדידות ותיקונים במסלולי הלווינים.
פעולות כאלה מבוצעות על ערוץ תקשורת מיוחד בין הלווינים ותחנת השליטה והן מכונות "טלמטריה"
סיכום מציאת הטווח בין הלווינים ובין מקלט הGPS
לווין ה GPS
שולח אות יחודי, לכל לווין אות אחר. מקלט ה GPS
קולט את האות ומזהה את הלווין בעזרת מאגר הנתונים שבו.
המקלט עצמו מפעיל אות דומה לאות הנשלח מהלווין באותו זמן בו שולח הלווין את האות.
בגלל המרחק ומהירות גלי הרדיו (שמהירותם כמהירות האור) יתקבל האות של הלווין אחרי הפעלת האות מהמקלט עצמו.
על ידי מדידת הפרש הזמנים בין הפעלת האות מהמקלט ובין קבלת האות מהלווין, נוכל לחשב את הטווח שלנו מהלווין.
בציור הפרש הזמנים הוא 0.06 שניות.
מהירות האור היא 300,000 קילומטר לשניה שהם 186,000 מייל ימי בשניה.
נמצא שהטווח בין המקלט ובין הלווין הוא:
|
עד כאן הכל טוב ויפה, הבנו שבעזרת שני לווינים ושעון מדוייק אפשר למצוא את מיקומנו בגובה פני הים.
השעונים בלווינים כאמור הם שעונים אטומים מדוייקים.
אבל,
בגלל מחירם המשמעותי אין אפשרות להרכיב במקלט GPS שעון כזה,
ולכן תווצר שגיאה, איך פתרו את השגיאה נראה בהסבר הבא.
לשם ההפשטה, נדון
בהסבר בציורים דו ממדיים ולא בתלת ממדיים, העיקרון דומה ופשוט יותר לציור והסבר.
בציור נראים שני לווינים שמרחקם ממקומנו הוא
4 שניות אור ו5 שניות אור בהתאם.
שנית אור = המרחק בו עובר האור במשך שניה אחת = 300,000 ק"מ.
נקודת החיתוך A היא מיקומנו האמיתי.
|
|
|
נניח שיש שגיאה בת שתי שניות בשעון המקלט
, המכשיר יקבע את מיקומנו בנקודה B
שכמובן היא אינה נכונה.
|

|
|
כאן בא לעזרתנו לווין נוסף, בציור מרחקו הוא 8 שניות אור,
השעון שלו כמובן שעון אטומי והזמן שלו מסונכרן עם שאר הלווינים, המעגל שיצור יחתך עם המעגלים הקודמים בנקודה A
שהיא מיקומנו האמיתי.
המסקנה היא שבכדי למצוא את מיקומנו בגובה פני הים אנחנו זקוקים לשלשה לווינים.
בכדי למצוא את המיקום ואת הגובה מעל פני הים נצטרך להעזר בארבעה לווינים לפחות.
|
 |
מהם הגורמים שמשפיעים על המהירות והדיוק של הפקת האתר
א. סוג המקלט שיטת עבוד הנתונים.
בהיסטוריה של התפתחות המקלטים, המקלט הפשוט ביותר קולט בסדר טורי את אותם 3 או 4 לווינים שנקלטו ראשונים, ומבצע קליטה חוזרת של אותם לווינים עד להשלמת הזהוי ועבוד המידע. שיטה זו מכונהSEQUENCING , תהליך הפקת האתר עלול להתמשך (מעל לדקה) אך המקלט זול ואינו צורך זרם גבוהה, ולכן מאריך את משך פעולתו מסוללות. שיטה שניה, מהירה יותר, מכונה "רבוב-זמן" = TIME MULTIPLEXING , בשיטה זו מתבצעת סריקה מהירה של מאגרי המידע והשוואה עם הנתונים הנקלטים מהלווינים במחזוריות של כ-50 פעמים בשניה, עד להשלמת כל המידע הדרוש. המידע המעובד בשיטה זו מספק עדכון אתר במרוחים של שניות בודדות. בשיטה השלישית המקלט מספק 4 או יותר מסלולי קליטה מקביליים , וכל מסלול ננעל לקליטה על לווין שונה ועבוד המידע מתבצע ללא דחוי במהירות גבוהה. שיטה זו מכונה "עקיבה- רצופה" CONTINUOUSE TRACKING . מקלטים כאלה הם היקרים יותר ולכן ראוי לבדוק, לפני השמוש המיועד, איזה מקלט נרכש. ישנם יצרנים שאינם מציינים את שיטת הפעולה של המקלט, וחשוב לנסות את המקלט לפני הרכישה.
|
פעולתו של
הקטע הממוסגר
הופסק והוא מופיע כאן לשם השלמת הידע בנושא
ב. הפחתה יזומה של רמת הדיוק
כפי שהוזכר, המערכת מופעלת על ידי משרד
ההגנה האמריקאי לצרכים צבאיים ,
לצרכים אלה הלווינים משדרים בערוץ
שונה מהאזרחי
בקוד המכונה קוד
P מהמילה PRECISION = דיוק. לצורך השמוש האזרחי הקוד המשודר מכונה A/C COARSE ACQUISITION כלןמר דיוק מופחת. על קוד זה שולטים המפעילים של המערכת והם מזריקים שגיאה מכוונת לפי שקוליהם. לשגיאה זו קוראים שגיאה של "ברירת הזמינות" SELECTIVE AVAILABILITY = A/S . שגיאה זו יכולה להגדיל את השגיאה הצפויה עד כדי 120 מטר. המשתמש האזרחי אינו יכול לדעת מתי ובאיזו רמה מופעלת השגיאה; אך עם זאת, כאשר כלי השיט, שבו המקלט, אינו נע כלאמר מהירות 0 ועם זאת מקבלים קריאות משתנות של מהירות בין 0.2 ל-0.7 קשר , נתן להניח שמופעלת ה-A/S . עוד, כצפוי, כאשר מוצב מכשול, נמצאת דרך לעוקפו. מספר ארגונים וחברות שמספקות שרותי נווט לספנות וטיס הקימו תחנות לקליטת מה שמכונה DGPS = DIFFERENCIAL GPS , כלאמר מערכת הפרשית . התחנות מסוג זה קולטות את שדורי ה-GPS ומשוות את התוצאה עם האתר הקבוע שלהן, ההפרש בין האתרים הוא השגיאה . המידע על השגיאה משודר במהדורות של אזהרות לנווט NAVIGATIONAL WARNINGS (NX ) ובכך נתן למפעיל לתקן בעצמו את השגיאה; או לחליפין קיימים מקלטי GPS שקולטים ישירות את תחנת הבקורת לתוך ערוץ מיוחד במקלט, וזה מזין ישירות את מחשב האתר , ומציג אתר מדויק ברמה P . כמובן אלה יקרים וצריכים להמצא בטוח הקליטה של תחנת הבקורת.
|
|
|
DGPS
Differential GPS משלב עוד יחידת קליטה של תחנת קרקע שאתרה ידוע ומקטין את השגיאה.
בציור מימין תחנת חוף שמיקומה ידוע. התחנה מקבלת את מיקומה על ידי הGPS
והיות ומקומה ידוע היא מחשבת את השגיאה המובנת ומתקנת את מיקומהו של כלי השייט.
|
|
ג. נתוני אתחול
המקלטים החדישים מאתחלים את עצמם בתהליך שיכול להתמשך עד כדי 15 דקות, ממצב שבו לא אגור כל מידע במקלט ועד לסיום יניקת רוב המידע הדרוש לקבלת אתר . עם זאת מאפשרים רוב היצרנים להכנס לתפריטים שיאיצו את האתחול, וחשוב יותר, יעצבו את התוצאות לפי הצרכים המיוחדים של כל משתמש. נסקור להלן את נושאי האתחול העקריים לפי סדר חשיבותם:-
שעה ותאריך
בתפריט זה מעדכנים את הזמן המקומי של המשתמש עם הזמן הבין לאומי המתואם (UTC/LOCALTIME ).
אתר מקורב DR הכנסת האתר המקורב חשובה משתי סבות : ראשית היא מאיצה את תהליך הפקת האתר בכך, שהנתונים שקולט המקלט מתכנסים ל"צד" של האתר המקורב ולא לאפשרות נוספת של נקודת חתוך שניה שאינה מתאימה. שנית, אם יש חבור של מד-דרך/מהירות למקלט ה-GPS , במקרה שלא תהיה קליטת לוינים , מסיבה כל שהיא, המקלט ישמש ביחד עם השעון והמצפן כ"מחשב אתר מקורב" DR COMPUTOR .
גובה האנטנה ו"אפס המפה" או "תקן המפה" = CHART DATUM האתר שמחושב במקלט הוא נקודת החתוך של מעטפת כדור הארץ עם המעטפות של עוד שני כדורים שבמרכזם הלווינים. כדי למקם את כלי השיט במשור המפה הימית דרוש תחילה "להוריד" את נקודת החתוך מהאנטנה למשור פני הים , כלאמר, צריך להזין את התפריט המתאים במקלט, בגובה הכללי של האנטנה מעל פני הים (גובה הספון בו נמצא המקלט עם אנטנה פנימית או גובה הספון + גובה התורן של אנטנה חיצונית שמעליו). שנית, כדור הארץ אינו כדור סימטרי , וגם פני הימים אינם בגובה אחיד, נוסף לכך משתמשים שונים משתמשים במפות שונות. המפות יכולות להיות שונות הן בנקודה שביחס אליה נמדדים הגבהים, מה שמכונה בקצור DATUM , והן ביחידות ובקנה המידה של חלוקות הסריג (קואורדינטות). לכן, בזמן האתחול, נדרשים לבחור באחד מהתקנים המוכנים מראש ברשימה שבזכרון המקלט; לצרכי שיט באזורנו מספק התקן המכונה 84 - WGS (ראה תרשימים ). בנוסף לרשימה המוכנה יכול המשתמש להזין את המקלט בנקודת אפס לפי בחירתו לדוגמה לצורך גרירת רשתות דיג באזור מוגדר או לבצוע קדוחים תת ימיים.
להלן תפריט רשימה שנתן לקבל במקלט GPS תחת הכותרת DATUM OPTIONS :-
|